אגרות הקודש חלק א תרפח-תשד סו

פֿון װיקיביבליאָטעק

מפתחות אגרות הקודש - - אגרות הקודש, די אגרות אויף יידיש: - - כג - - מב - - מט - - נו - - סא - - סב - - סו - - סח - - עד - - עז - - צג - - קמה - - קנז - - קנט - - קסו


[י"ג אד"ש תש"ג]

...הטוב אשר הגיענו ע"ד התמסרותו לכל דבר הנוגע לחנוך היהדות, העירנו לבא לפניו במכתבינו זה,

בטח שמע כמ"ע ע"ד "מחנה ישראל" אשר נוסדה ע"י מו"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א, ואשר בע"ה פעלה כבר הרבה לטובת חזוק היהדות כגון שמירת שבת, למוד התורה, טהרת המשפחה, הנחת תפילין וכדומה.

הרבה פועלת "נצחנה ישראל" לטובת המצב הרוחני של החיילים היהודים.

ע"י "מחנה ישראל" נוסדה גם חברת משניות בע"פ המחלקת לחברי' עפ"י גורל חלקים מהמשניות (. . .פרקים בשנה) ללמדם בע"פ ולחזור עליהם בכל עת מצוא, בלכתם בחוץ, בעמדם בחנות בנסעם ברכבת וכו',

שולחים אנו לכמ"ע במעטפה מיוחדת מאמרים המבארים מטרת ופעולות "מחנה ישראל" ובודאי גם במקומו יש כר נרחב ועבודה בכל מקצעות עבודת "מחנה ישראל", ונשמח לקראת מכתביו מבשרים טוב בפעולותיו בכהנ"ל.

בימי הפורים בימים ההם ביארו רז"ל (מגילה יג, ב) אשר שקלי ישראל, שהיו נותנים בכל שנה מחצית השקל, בטלו את שקלי המן שנתן לאחשורוש ביהודים לאבדם.

והנה מחצית השקל נתנו, להניח יסוד בית משכן ה' הראשון שהי' אצל בני ישראל דהיינו האדנים למשכן, ואח"כ היו נותנים לקנות בהם קרבנות הצבור, ובשניהם - העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. זאת אומרת: כשהמן קם ורוצה להשמיד להרוג גו' העצה היעוצה היא: לך כנוס את כל היהודים, ואיך ובמה יתאחדו כל היהודים בהתעוררות הראוי', הוא בהנחת יסוד בית המקדש אשר בלב כל אחד ואחד מישראל דאס פינטעלע ייד וואס ביי יעדערן בלי הבדל מפלגה כי בזה הכל שוים: העשיר בידיעות והדל ופשוט ביותר, וכשמניחים היסוד, אז מ'דערוועקט די פינטעלע בונים בית מקדש מפואר, זעט מען אז יעדער ייד איז א הייליקער היכל וואו דער אויבערשטער רוט, מ'דארף נאר וויסן ווי עם אויפוועקן.

בברכת פורים שמח ולאלתר לתשובה לאלתר לגאולה.

הרב מנחם שניאורסאהן
יו"ר ועד הפועל