א טרויער ליד
פון חנה בת דוד וואודל פּויזן (17.12.1921 – 6.4.1992)
א טרויער ליד
פֿאַרפֿלױגן, פֿאַרפֿלױגן ביסטו פֿון מיר;
פֿאַרפֿלױגן אין אַ פֿרעמד לאַנד.
דערצײלן האָב איך ניט פֿאַר קײנעם
װײַל ס'איז מיר אַ גרױסע שאַנד.
שיר עצוב.
טסתָ, טסת ממני.
טסת לארץ זרה;
אין לי למי לספר,
מפני שזאת בושה רבה בשבילי/ מפני שזה כאב רב שלי.